אם אתם מתעניינים או מתעסקים בצילום, בטוח נתקלתם במושג "חשיפה ארוכה". אצל רוב הצלמים זו סוג של פנטזיה, משהו לא מושג שדורש אמצעים חריגים ומיוחדים, אבל האמת היא שכל אחד יכול להשיג תוצאות טובות בצילום חשיפה ארוכה, אם רק יספרו לו מה צריך לעשות.
במאמר זה אספר לכם מהי חשיפה ארוכה ולמה היא כל כך מיוחדת, ואוסיף לכם טיפים שיעזרו לכם להגיע לתוצאה המיטבית באמצעים העומדים לרשותכם:
מה זה בעצם חשיפה ארוכה?
חשיפה ארוכה זהו מונח בעולם הצילום, המתייחס למצב שבו הצלם חושף את המצלמה שלו לאור למשך זמן רב יותר מבדרך כלל. מה אכפת לי לכמה זמן נחשפת המצלמה לשמש? מיד נסביר:
בתוך כל מצלמה ישנו חיישן מיוחד, שממיר את האור לתמונה. משך זמן החשיפה לאור של החיישן במצלמה יהיה הדבר שיקבע את מצב התאורה של התמונה, וככל שהחשיפה תהיה ארוכה יותר – התמונה תהיה מוארת יותר. אם יהיה יותר מדי אור – התמונה "תשרף" ותהיה מוארת מדי, אבל אם יהיה מעט מדי אור – התמונה תהיה חשוכה לחלוטין, ולא נראה כלום. בשל כך, חשוב מאוד שאורך החשיפה לאור יהיה מותאם לתוצאה שאני מעוניין לקבל.
חשיפה ארוכה היא מצב שבו הצלם חושף את חיישן המצלמה למשך זמן ארוך, ביחס לצילום רגיל. כדי שלא תהיה הצפה של אור, בדרך כלל השימוש בחשיפה ארוכה יהיה בלילה, ואם הוא יהיה ביום – הצלם יצטרך להשתמש בטכניקות שונות כדי להגביל את כמות האור.
למה משתמשים בחשיפה ארוכה?
כיוון שבחשיפה ארוכה לא ניתן "להקפיא" את העולם בחוץ, והחיים ממשיכים לנוע, נקבל אפקט מיוחד של "מריחה", שיתן לצופים הרגשה שלמרות שמדובר בצילום סטילס – התמונה בכל זאת נעה. אפקט יהפוך תמונה למדהימה כשנצלם גלים, מפלים, עננים או כוכבים. למשל בצילומי שלכת ליד נהר זורם ניתן ליצור עם צילום בחשיפה ארוכה הפקט מדהים.
איך עושים את זה?
לפני שנצלול לפרטים, חשוב להבין את העקרונות הבסיסיים של הצילום. כדי לצלם תמונה בחשיפה ארוכה, הצלם צריך לשלוט ברמה מסוימת על הצמצם, מהירות התריס וה-ISO של המצלמה.
צמצם הוא כינוי לגודל הפתח בעדשה המאפשר לאור לעבור לחיישן המצלמה, והוא נמדד בספירת F, כלומר – יש F/1, וכן הלאה. צמצם רחב (מספר F קטן יותר) יכניס הרבה אור, בעוד שצמצם צר (מספר F גדול יותר) יכניס פחות אור. לדוגמה: תמונה עם צמצם בגודל של F/1.2 תהיה מוארת מאוד, ותמונה עם צמצם בגודל F/16 תהיה חשוכה יותר.
מהירות תריס מתייחסת לפרק הזמן שבו תריס המצלמה פתוח ומאפשר לאור להגיע לחיישן. מהירות תריס נמוכה תגרום לזמן חשיפה ארוך יותר, בעוד שמהירות תריס גבוהה תגרום לזמן חשיפה קצר יותר. מהירות התריס נמדדת בשניות, כלומר: מהירות תריס של 1/1000 תגרום לכך שהתריס ייסגר במהירות של 1/1000 שניות ומעט אור ייכנס, כאשר מהירות של 3 תגרום לכך שהתריס ייסגר רק אחרי 3 שניות, וייכנס אור רב.
מושג חשוב נוסף הוא ISO, והוא מבטא את רגישות חיישן המצלמה לאור. ISO גבוה יאפשר למצלמה ללכוד יותר אור, וכתוצאה מכך לצרוך זמן חשיפה קצר יותר, ו-ISO נמוך ידרוש זמן חשיפה ארוך יותר. עם זאת, ISO גבוה מדי עלול לגרום לתמונה להיות מגורענת, ועל כן יש להשתמש בו במשורה.
לפני שמתחילים לצלם צילומי חשיפה ארוכה, כדאי להתאמן עם חשיפות קצרות יותר כדי להכיר את המצלמה ולהבין כיצד שינויים בצמצם, במהירות התריס וב-ISO ישפיעו על התמונה. ככל שתצלמו יותר תמונות באורכי חשיפה משתנים ותבינו כיצד לשחק עם ההגדרות האלו במצלמה, תוכלו להקטין בהדרגה את מהירות התריס עד שתגיעו לצילום בחשיפה של מספר שניות.
צילום טוב בחשיפה ארוכה יהיה כזה שבו תמצאו את השילוב הנכון בין מהירות התריס, קוטר הצמצם וה-ISO המתאים.
הנה 5 טיפים לתמונות טובות בחשיפה ארוכה:
- חצובה: הדבר החשוב ביותר לצילום בחשיפה ארוכה הוא שימוש בחצובה. מכיוון שהצילום הוא במהירות תריס איטית מאוד, אפילו התנועה המזערית ביותר של המצלמה במהלך החשיפה תגרום לתמונות להיות מטושטשות או מעוותות. חצובה תשמור על המצלמה שלכם יציבה ותאפשר לצלם תמונות בחשיפה ארוכה ללא כל רעידות.
- טיימר: גם כאשר אתם לוחצים על כפתור הצילום המצלמה רועדת, ולכן מומלץ מאוד לכוון את המצלמה למצב טיימר, כך שהיא תספיק להתייצב לאחר שתלחץ על כפתור הצילום.
- שימוש ב-ISO נמוך: כיוון שחשיפה ארוכה נקבעת בעיקר לפי מהירות התריס, תשתדלו להשתמש ב-ISO נמוך ככל האפשר, כדי לקבל תמונה חלקה ונקייה.
- צמצם צר: במקביל למעבר למהירות תריס איטית, עליכם להשתמש בצמצם צר יותר (מספר F גדול יותר), כדי לשלוט בתאורה ולוודא שלמרות החשיפה הארוכה – התמונה לא תהיה חשופה ליותר מדי אור.
- מסנן ND: חשיפה ארוכה היא מושלמת בלילה, אבל באור יום קשה להגיע לתוצאה טובה במהירות תריס איטית בלי "לשרוף" את התמונה. כדי לצלם בכל זאת תמונות חשיפה ארוכה באור יום נהוג להשתמש במסנן ND (מסנן צפיפות נייטרלי), מין עיגול שמרכיבים על המצלמה ומסייע בהפחתת עוצמת האור.
אז לסיכום: איך מצלמים בחשיפה ארוכה?
תמונות חשיפה ארוכה הן תמונות שבהם הצלם משתמש במהירות תריס נמוכה כדי לצלם תמונה שתראה כמו תמונה "נעה". כדי להוציא תמונה טובה בחשיפה ארוכה יש לאזן בין מהירות התריס, קוטר הצמצם וה-ISO המתאים, להשתמש בחצובה, בטיימר ובמקרה הצורך – גם במסנן ND. תעשו מספר ניסויים עד שתגיעו לתוצאה המבוקשת, ובהצלחה!
